יום שבת, 3 במאי 2014

העמקת הלמידה בפיתוח המקצועי - שימוש באוגדן דיגיטלי לתהליכים רפלקטיביים


The Thinker by Rodin
לאחרונה, מתעוררת שוב נקודת מבט המגדירה את הלמידה כפרי של חשיבה, כבנייה אקטיבית של מושגים תוך מעורבות פעילה של הלומד בתהליך יצירת מושגיו והמחזקת את התהליך הרפלקטיבי כמאפשר כל זאת. בספרו "פדגוגיה של מדוכאים" (1981), התייחס פאולו פריירה לרעיון שרפלקציה היא מרכיב חיוני ללמידה משמעותית. הוא כתב כי על מנת לעודד את סקרנות התלמידים, יש ליצור מרחב פדגוגי בו יכוונו התלמידים לחיפוש ביקורתי וחקרני של הידע. שילוב מושכל של תהליכי רפלקציה בלמידה כחשיבה משקפת על פעולה, לפני ביצועה, בזמן ביצועה או אחריה, יכול לספק ללומדים נתיבים להתמודדות עם רעיונות מורכבים ומציאת משמעות בלמידתם. במאמר קצר זה, לא ניתן להתייחס באופן נרחב לתחום הרפלקציה בהוראה, אולם מומלץ להרחיב את הדעת בקריאת ספרים ומאמרים נוספים בנושא זה. 



שאלות שניתן לשאול בתהליכי רפלקציה כוללות דוגמאות כמו:
  • שתף/י בדבר אחד שלמדת.
  • שתף/י שאלה לחקר עתידי.
  • הגב במילה אחת.
  • מה עבד? מה לא עבד?
  • באיזה חלק מעבודתך הנך גאה?
  • כיצד היית עושה את הדברים בדרך אחרת בפעם הבאה?
  • איך הצלחת להתגבר על הקשיים?
  • איך למדת?
בבסיסו של התהליך הרפלקטיבי נמצא הדיאלוג הפנימי והחיצוני שמאפשר העמקה של תהליך הלמידה, פיתוח מודעות, שיתוף עמיתים ומציאת משמעות בלמידה. הפורטפוליו (אוגדן או תלקיט) הוא כלי בעל ערך רב להעצמת תהליכים דיאלוגיים ורפלקטיביים אלה לטובת הצמיחה האישית של הלומד. בעיקרו, האוגדן מורכב מאוסף של עבודות הלומד שנבחרו על מנת לספר סיפור מסוים או המכיל עדויות למיומנויות, ידע ועמדות שבאו לידי ביטוי בתהליך הלמידה.
הדיאלוג ומציאת המשמעות בלמידה עשויים להתאפשר ולהתעצם תוך שימוש במרחבים דיגיטליים המשמשים כאוגדן דיגיטלי (Digital e-porfolio). מרחבים אלה מאפשרים את החקר העצמי והרפלקטיבי ואת המשך השיח בין הלומדים גם אחרי צלצול הפעמון או סיום השיעור. האוגדן הדיגיטלי, מרחיב את  האפשרויות הרפלקטיביות בתהליכי הלמידה ומאפשר גם פיתוח מיומנויות תקשורת ושיתופיות בלמידה. לא פחות חשוב מכך, האוגדן הדיגיטלי מאפשר תיעוד של תהליך הבנייה, האצירה (מלשון אוצרוּת), השימור, והארכוב (מהמילה ארכיב) של תוצרי הלמידה. בשני המקרים, יכול האוגדן לשמש כמושא הערכה עבור המורה, הלומד ועמיתים.
יישומים דיגיטליים לקיום אוגדן דיגיטלי הינם רבים ומגוונים וקיימים כבר שנים לא מעטות בכל צורות המולטימדיה כגון:


הזמינות של מכשירי קצה ניידים כמו סמארטפונים, טאבלטים למיניהם, מחשבים ניידים ועוד, מקדמת את השימוש הפדגוגי ביישומים הללו. קיום של אוגדן דיגיטלי ברשת הינו חלק מהותי בתהליכי עבודתו של המורה וגם אסטרטגיה עליה אנו ממליצים בתהליכי הלמידה בפיתוח המקצועי. כל זאת לצורך הענקת משמעות ללמידה, התנסות והעמקה, קיום רפלקציה ושיפור תהליכי תקשורת ושיתוף עם מורים עמיתים.

מקורות:
זילברשטיין, מ' בן פרץ, מ' וזיו ש' (1998). רפלקציה בהוראה, ציר מרכזי בהתפתחות מורה. מכון מופ"ת, האגף להכשרה ולהשתלמות מורים, משרד החינוך והתרבות. עמ' 43 – 54.
מאי, נ., ריינגולד, ר., גריסרו, ג. ולוי, צ. (2011). מעגל ידע פרופסיונאלי בקרב מורים בחנ"מ על פי משנתו של פאולו פריירה - הבנייתו של כלי קוגניטיבי להגדרת פתרונות חינוכיים. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 26 (2), 35-56.
פריירה, פ. (1981). פדגוגיה של מדוכאים. הוצאת מפרש.
Kabeta, G. G., Gebremeskel, H. H., & Delesa, T. M. (2013). Status of Portfolio Implementation and Teachers’ Belief of Its Contributions to their Professional Development and Students’ Learning. Journal of Education and Practice, 4(10), 104-112.
Tigelaar, D. E., Dolmans, D. H., De Grave, W. S., Wolfhagen, I. H., & Van derVleuten, C. P. (2006). Portfolio as a tool to stimulate teachers' reflections. Medical teacher28(3), 277-282.
לקריאה נוספת ומומלצת: