יום שבת, 26 בדצמבר 2015

לתפור חליפה על פי מידה - רעיונות לפיתוח מקצועי דיפרנציאלי

בדיוק כפי שיש להיענות לצרכים הדיפרנציאליים של תלמידים בכיתה הטרוגנית, חשוב שתהליכי הפיתוח המקצועי יאורגנו בהתאם לצרכים ולהבדלים האינדיבידואליים שבין המורים. פיתוח מקצועי דיפרנציאלי אינו רעיון חדש, לעיתים קרובות מתקיימת צפייה במורה שמובילה לשיחה לצורך שיפור הוראתו. אולם פיתוח מקצועי דיפרנציאלי יכול להתקיים כחוויה משמעותית שפותחת בפני המורים דרכי חשיבה חדשות לגבי הוראתו. במאמר שכתבה  Amanda Ronaבאתר Edudemic העוסק בשילוב טכנולוגיות בחינוך, היא מציעה 6 טיפים לתהליכים כאלה המובאים כאן:


  1. מועדון הספר הטוב: קיום מפגשים בין קבוצות מורים בעלי מטרות ותחומי עניין דומים כדי לקרוא ולדון ביחד במחקרים ובתיאוריות אודות נושאים רלוונטיים. המדריכים / מרצים של הקבוצות יכולים להציע מאמר / ספר לקריאה בקבוצה או להציע רשימה של ספרים או נושאים החשובים לשיפור בית-ספרי ולבקש מהמורים להירשם לתחום שבו הם מתעניינים. בסיום המפגשים הקבוצות יכולות להציג את המסקנות לכלל הצוות.
  2. מחקר פעולה: שיטה התנסותית מצוינת המתאימה גם למחקר ולפרסומו בעולם החינוך. כמו כל מחקר, מחקר פעולה מתחיל בשאלה, לעיתים קרובות כמו: "מה הוא הדבר שאותו אני הכי רוצה לשפר בדרכי הוראתי היום?".  ממקום זה, המורה צולל למחקר ולספרות המקצועית אודות הנושא ומגבש תוכנית לשיפור. הכיתה שלו הופכת למיני-מעבדה והמורה אוסף מידע אודות האפקטיביות של אסטרטגיות שונות.
  3. חקר שיעור: המורים עובדים ביחד לתכנן שיעור המבוסס על מטרה ספציפית או שאלת מחקר. מורה אחד מעביר את השיעור לכיתתו בעוד עמיתיו צופים בו . קבוצת העמיתים נפגשים לצורך דיון אודות התצפית שבעקבותיו השיעור עובר שינוי כך שמורה אחר יוכל להעבירו בכיתתו. הקבוצה צופה בשיעור השני ומדווחת לכלל הצוות. חקר שיעור מאפשר למורים את הזמן והמרחב לשפר באופן שיתופי גם את ההורה האינדיבידואלית וגם פרקטיקות של כלל בית הספר.
  4. חניכה: בדרך כלל מתקיים תהליך חניכה רק עבור מורים חדשים. מורים ותיקים מהווים משאב רב-ערך עבור מורים חדשים יותר הנזקקים לסיוע בניהול זמן, או עצה לגבי תקשורת עם הורים מאתגרים. ביישום נרחב יותר, חניכה מתאימה לכל מורה המתחיל ללמוד מיומנות, שיטה או גישה חדשה, הכוללת לעיתים שילוב טכנולוגיות. הסתייעות בחונך, לעיתים מישהו חדש במקצוע ההוראה, אך בעל תפיסה רעננה של גישות המשלבות טכנולוגיות יכולה להיות דרך נפלאה ללמוד. חונכים מספקים סיוע – מידע, משוב והצעות לשדרוג מיומנות מסוימת ורשת ביטחון המונעת תחושת בדידות.
  5. תצפית: מאפשרת למורים הצצה לעולם של עמיתיהם, גם בבתי הספר שלהם וגם בבתי ספר אחרים. התצפית מאפשרת נקודת מבט של מה יכול להתרחש אם ייגשו להוראה בדרכים שונות. למשל:  דרכים חדשניות לארגון זמן השיעור, אינטראקציות עם תלמידים  ודרכים חלופיות להוראה – לא בתיאוריה, אלא במעשה.
  6. תלקיט (פורטפוליו): בעידן שבו חלק לא מבוטל של ההערכה מתבצע באמצעות הערכה חלופית, התלקיט הוא דרך נפלאה לייצג את המסע החינוכי. בתלקיט, המורה יכול לאסוף פריטים כגון צילומי וידאו של שיעוריו, דוגמאות לתקשורת עם הורים ורפלקציות משנת הלימודים.


צריך לזכור כי המורים הינם לומדים מיומנים הנדרשים להמשיך את לימודיהם ולשפר תמידית את מקצוענותם. אמנם בתי ספר מעצבים את תהליכי הפיתוח המקצועי כדי לאפשר לצוות שלהם לצמוח אולם לעיתים התהליכים אינם נותנים מענה לצרכים האינדיבידואליים של המורה. ההצעות שניתנו במאמר, יכולות לאפשר דיפרנציאליות ולגרום למעורבות מתמשכת בתהליך הלמידה. 

יום שלישי, 13 בינואר 2015

על חדשנות (על פי גוגל), על הפיתוח המקצועי ועל מה שביניהם


בפרסום של גוגל משנת 2011 שנכתב על ידי  Susan Wojcickiמנכ"לית YouTube מצוין כי "החדשנות הגדולה ביותר היא זו שאנו רואים כדבר מובן מאליו, כמו נורות חשמל, כמו מקררים וכמו פניצילין. אך בעולם שבו המופלא הופך לרגיל, המפתח הוא טיפוח תרבות מאפשרת חדשנות...הדילמה הקלאסית של החדשנות הינה: האם להשקיע במוצרים חדשים לגמרי או האם עלינו לשפר את הקיימים? אנו מאמינים ששני אלה רצויים באותה מידה ויש ללמוד תוך הביצוע".
שמונת עמודי התווך שעליהם כותבת סוזן הם גלובליים ובמאמר זה נקשר אותם לעולם הפיתוח המקצועי בחינוך ונבחן את החיבור שיכול להיווצר ביניהם. 
א. עסקו בדבר משמעותי Have a mission that matters))
עבודה אינה נמדדת במשרה כאשר היא מייצגת משהו שאכפת לך ממנו ואתה מאמין בו. השליחות שעליה חברת גוגל מצהירה הינה 'לארגן את המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש ושימושי באופן אוניברסלי  בהתבסס על טכנולוגיה'. המשימה היא לדאוג שכל העובדים בארגון ירגישו מחוברים ומחויבים לארגון המידע והנגשתו.
אז מה זה אומר על הפיתוח המקצועי?
פיתוח מקצועי משמעותי מתאפשר על ידי בחינה אישית ורפלקטיבית של מידע המונגש על ידי מסגרות הפיתוח המקצועי (מרכזי הפסג"ה והמוסדות האקדמיים). הנגשת הלמידה באמצעות היצע של קורסים בסביבות למידה שונות כגון: למידה מרחוק (מלאה וחלקית), תהליכים בית-ספריים, אזוריים, מוסדות אקדמיים, ובהיצע מגוון של נושאי חינוך על פי בדיקה והקשבה לצורכי השטח ולמתווי מדיניות.
ב. חשבו בגדול – התחילו בקטן (Think big but start small)
גם אם התכנית שלכם שאפתנית, עליכם 'להפשיל שרוולים' ולהתחיל ממשהו. וויצ'יקי (iWojcick) מביאה כדוגמה את מנוע חיפוש הספרים של גוגל המכיל מיליוני ספרים סרוקים, שהחל מרעיון "משוגע" של לארי פייג' ואשר אנשים האמינו שאינו בר ביצוע. הוא קנה סורק, החל לסרוק דפים, תזמן את הסריקה וגילה שאכן הרעיון בר ביצוע. היום מנוע חיפוש הספרים של גוגל מכיל מעל 10 מיליון ספרים.  
אז מה זה אומר על הפיתוח המקצועי?
לחלום, להעז ולנסות. לטוות תכניות ולפרוץ דרך. לא לחשוש מרעיונות גדולים ולהתחיל ליישם אותם "בקטן".
ג. שאפו לחדשנות מתמשכת ולא לשלמות מידית (Strive for continual innovation, not instant perfection)
תהליך איטרטיבי (החוזר על עצמו), מאפשר מגוון זוויות מבט על התהליך שלקראתו אנו שואפים. מומלץ להשתמש בתצפית ובהתבוננות מעמיקה כדי לבחון "מה עובד" ולפעול על פי המשוב.
מה זה אומר על הפיתוח המקצועי?
בתהליך של חדשנות נדרשות איטרציות (חִזְרוּרים) כדי לבחון אותו ולפעול על פי המשוב שמתקבל. כל זאת, על מנת לייעל ולטייב את היכולת להפיק נתונים לנתחם, להבינם וליישם את התובנות.

ד. חפשו רעיונות בכל מקום (Look for ideas everywhere)
חלק מהרעיונות הטובים ביותר של גוגל עלו ב"שיחות מסדרון" של עובדי גוגל על דברים שמלהיבים אותם. על פי וויצ'יקי, פרויקט האמנות של גוגל שהביא אלפי מוזיאונים אל המרחב המקוון, הוא דוגמה מצוינת לפרויקט שהחל ב"מיקרו מטבח" העשיר של גוגל.
אז מה אומר על הפיתוח המקצועי?
שיח בלתי פורמלי חשוב לא פחות ולעיתים אף יותר מלמידה פורמלית בקורס. השיחה בפינת הקפה יכולה להניע רעיונות, יוזמות, תהליכים יצירתיים, שיתופי-פעולה ולכוון לפתרון בעיות. מומלץ לאפשר ולעודד את השיח הבלתי פורמלי במפגשי פנים אל-פנים בערוץ מקוון לתקשורת (כמו פורום, צ'ט או חדר דיונים סינכרוני) באתר הקורס.
ה. שתף הכל (Share everything)
העובדים בחברה מעודכנים באופן מתמיד ויודעים מה מתרחש ואילו החלטות נעשו. על ידי השיתוף, מעודדים את הדיון, מחליפים ומפרשים את הרעיונות בעבודה בצוותים קטנים במרחבים פתוחים ומאפשרי שיתופיות.
אז מה זה אומר על הפיתוח המקצועי?
השיתופיות היא אם החדשנות. כדי לעודד ולטפח תהליכים חדשניים בפיתוח המקצועי מומלץ לזמן שיתופיות במרחבים פתוחים ומאפשרי שיתופיות. עיצוב מרחב בטוח ומזמן ועידוד צוותים לעבודה משותפת יכול להביא לשיתוף אפקטיבי של ידע בתחומים שונים. כל זאת, על מנת להוות מודל לפיתוח סביבות כאלה בהקשרי חינוך נוספים. ברמות השונות יש התייחסות לשיתוף הצוות בהחלטות ניהוליות כמו גם שיתוף תוך-צוותי בין העובדים לבין עצמם במידע שיכול לקדם את עבודתם.
ו. הציתו בעזרת הדמיון, תדלקו בעזרת נתונים (Spark with imagination, fuel with data)
בעולם המתפתח במהירות, קשה לדעת או אפילו לדמיין לאן לכוון. לכן אנשי גוגל מאמינים שהבלתי אפשרי יכול להפוך לאפשרי. עידוד חשיבה כזו מכונה חשיבת "שמיים כחולים" (blue-sky thinking) ומתאפשר על ידי הקדשת יום בשבוע (20% מהמשרה) שבו המהנדסים יכולים לעבוד על כל פרויקט שעולה בדעתם. זמן זה מניב תוצרים מצוינים.
אז מה זה אומר על הפיתוח המקצועי?
בעולם המונע על ידי רעיונות פרועים שהופכים למציאות, אל לחינוך להישאר בירכתיים. ברחבי העולם יש דוגמאות לא מעטות לפריצת מוסכמות ויישום דרכי חשיבה לא שגרתיות. הפיתוח המקצועי יכול לאפשר הגשמת חלומות כאלה.
ז. היו פלטפורמה לחדשנות (Be a platform)
חדשנות מסוגים שונים הונעה על ידי אנשים מרחבי העולם לכן בגוגל מאמינים בעוצמה של טכנולוגיות פתוחות. הן יכולות לאפשר לכל אחד, בכל מקום להביא לידי ביטוי את מיומנויותיו הייחודיות. הפתיחות הזו מאפשרת לכל המעוניין, להיות מעורב. גוגל ארץ למשל מאפשר למשתמשים להוסיף שכבות מידע על המפות ולשתף אותן במרחב הציבורי.
אז מה זה אומר על הפיתוח המקצועי?
הטכנולוגיה לעיתים מעצבת את דרך החשיבה ולעיתים להיפך, הטכנולוגיה מעוצבת על ידי הבניה חברתית. שימוש בטכנולוגיות פתוחות וסגורות כאחת, יכולות לאפשר ביטוי ללומד. שימוש בפלטפורמות טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך יכולות להרחיב את המעורבות של הלומד ומומלץ לבחון את השימוש בהן בפיתוח המקצועי.  
ח. אל תפסידו את הכישלון (Never fail to fail)
אם אדם נכשל, לומד מטעויותיו, ומתקן אותן, הוא עבר תהליך. מערכת עקרונות משותפים לחברה, מאפשרת לעובדים בה לנוע קדימה ביחד. צריך להגיד "כן" ולהתנגד לתרבות של "לא", לקבל את הכישלון כבלתי נמנע ולהמשיך לחזור ולנסות עד שמתקנים.
אז מה זה אומר על הפיתוח המקצועי?
יש להבין כי כישלון הוא חלק הכרחי בתהליך של ניסוי וטעייה, מתוך הכישלונות שאנו חווים בחיינו, אנו צריכים ללמוד, לשפר להתקדם ולהצליח. גם כישלונות חוזרים יכולים ללמד אותנו שיעור חשוב. לעיתים השיעור הוא בלא להישאר בקושי אלא להיחלץ ממנו. התהליך הזה יכול להתקיים רק כאשר תחושת הכישלון אינה משתקת ואינה חוסמת את היכולת ללמוד מהכישלון. הכישלון יכול לשמש כלי מוביל להצלחה. אם אנו רוצים מורים יזמים שיחנכו ילדים שאינם פוחדים ליזום, ליצור ולהיכשל, עלינו לאפשר את כל 7 העקרונות המוזכרים לעיל ולקחת בחשבון את הכישלון המלמד.
סטף ורטהימר,  אשר הקים חברה מצליחה בשם "ישקר" כותב בספרו "איש ליד מכונה" על הסובלנות ועל ההתמודדות עם הכישלונות:  "ראינו איך עושים דברים. ניסינו גם אנחנו. במקומות רבים נכשלנו. היו לנו אינספור בעיות בייצור חלקים, באספקה...חטפנו מכות על בסיס יום-יומי. הצרות היו אבות ההתפתחות שלנו. לא נבהלנו, אבל גם לא זלזלנו בהן".


יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

ממדורת השבט למציאות מדומה


בספרו "ממדורת השבט למציאות המדומה": מעורבות ולמידה בעלת עוצמה במאה-21 " (From The Campfire To The Holodeck: Creating Engaging And Powerful 21st Century Learning Environments) מבקש הסופר דיוויד ת'ורנבורג מאנשי החינוך להישאר ממוקדים במטרת החינוך גם בעולם שבו המידע והנתונים זמינים בלחיצת כפתור. לדעתו, היום, יותר מבעבר, עלינו לחנך את ילדינו כך שילמדו לא רק אודות האירועים אלא גם אודות המשמעויות שמאחורי האירועים.
בעולם של שינויים מהירים שבו הכל זמני, ת'ורנבורג סבור כי דווקא חזרה למטאפורות עתיקות מספקת תחושה של קביעות. הוא הגה ארבע מטאפורות המתייחסות לעולם הבראשיתי ולדרך שבה כולנו, בני האדם לומדים:
מדורת השבט (Campfire) – המייצגת למידה מסיפור סיפורים או ממומחה. בדרך למידה זו, הלומד הוא המקבל הפאסיבי של מידע המועבר אליו מהמורה. רוב בתי הספר בעידן המודרני לפי ת'ורנבורג, הם כאלה שבהם מורה, דרך הרצאות והוראה ישירה, שולט בלמידה של התלמידים ובדרכים שבהם הם לומדים.
בור המים (Watering hole) – מייצג למידה מעמיתים. לבורות המים יש יתרון שמעצם טבעם, תוצרי הלמידה אינם צפויים מראש. אף אחד אינו יודע כיצד השיחה תתפתח עם עמית או עם קבוצה של עמיתים, אך קל להניח שטבעה של האינטראקציה עשויה להניב רעיונות שהם מעבר לטווח המובנה והמוגדר של מדורת השבט. ייתכן שלמידה ליד בור המים, עשויה להיות מושפעת ולקבל תמריץ מסיפור-הסיפורים במדורת השבט.
המערה (The cave) - למידה מעצמך, על ידי רפלקציה ואינטרוספקציה. ת'ורנבורג מדגים כיצד יצירתיות יכולה להתעצם בלמידה לבד על ידי שימוש בדוגמא של גילוי כוח המשיכה על ידי ניוטון בצפייתו בתפוח נופל מהעץ.
החיים – למידה מיישום המתרחשת כאשר התיאוריה הופכת למעשה. כמו מיומנות של נהיגה שלא ניתן ללמוד אותה ממומחה, משיחה אודותיה או מהרהור עליה. מיומנות שרק ישיבה מאחורי ההגה הופכת אותה לאמתית ומוחשית.
ת'ורנבורג דן בזמן ובמרחב כמו גם בטכנולוגיות המתאימות למימוש בבית הספר. הוא דוחק באנשי החינוך לאזן את התנסויות תלמידיהם כך שיבלו זמן בכל אחד מסוגי הלמידה ולהפחית את התלות שלהם באופן הלמידה של מדורת השבט ובהתאמה, לחשוב על עיצוב ממשי של מרחבי הלמידה.
בפרק המסכם, ת'ורנבורג מדגים שיטה שממנה כל בית ספר יכול להרוויח – הוא מכנה זאת בשם Hollodeck (מציאות מדומה) שבה התנסויות התלמידים חורגת משינון של עובדות סטטיות ללמידה משמעותית והבנה עמוקה ואמתית.  המסר של הספר הינו שלמידה היא אתגר, כמו החיים עצמם – רק על ידי הכרה באמת הפשוטה הזו יכולים בתי הספר לעבור ממודל של למידת שינון למודל ברור של מעורבות המוטמע בסביבות למידה המעוצבות כדי לשקף את המודל הזה.
כיצד המטאפורות הללו מתייחסות ללמידה של מורים ולפיתוח מקצועי? ומה הם מרחבי הלמידה הטכנולוגיים המקבילים לאלה הפיזיים המתוארים כאן?
למרות שנוטים לעיתים להפריד הפרדה מלאכותית בין פדגוגית מבוגרים (באמצעות מושג האנדרגוגיה) לבין פדגוגיה של תלמידים צעירים ודרכי למידתם, הרי ש"למידה היא למידה היא למידה". כלומר שמרחבי למידה כגון אלה שתוארו אצל ת'ורנבורג, מתאימים לכל גיל. וההשלכות על הפיתוח המקצועי צריכות להיות חשיבה מחודשת על הזירות שבהן מתרחשת הלמידה.
השאלה השניה נוגעת לטכנולוגיה כמאפשרת מרחבי למידה וירטואליים כאלה. באופן פשטני, ניתן להמשיל את "מדורת השבט" למערכות ניהול הלמידה כמו Moodle המאפשרות למורה לנהל את למידת תלמידיו ולהיות ב"שליטה". את "בור המים" נוכל למצוא במגוון יישומים פתוחים המאפשרים שיח למידה פורמלי ולא פורמלי (כמו המסמכים של גוגל). המערה היא הבלוג , הנותן מקום לרפלקציה. אבל כמובן שכל אלה הינם 




Thornburg, D. (2013). From the Campfire to the Holodeck: Creating Engaging and Powerful 21st Century Learning Environments. John Wiley & Sons.

יום שבת, 3 במאי 2014

העמקת הלמידה בפיתוח המקצועי - שימוש באוגדן דיגיטלי לתהליכים רפלקטיביים


The Thinker by Rodin
לאחרונה, מתעוררת שוב נקודת מבט המגדירה את הלמידה כפרי של חשיבה, כבנייה אקטיבית של מושגים תוך מעורבות פעילה של הלומד בתהליך יצירת מושגיו והמחזקת את התהליך הרפלקטיבי כמאפשר כל זאת. בספרו "פדגוגיה של מדוכאים" (1981), התייחס פאולו פריירה לרעיון שרפלקציה היא מרכיב חיוני ללמידה משמעותית. הוא כתב כי על מנת לעודד את סקרנות התלמידים, יש ליצור מרחב פדגוגי בו יכוונו התלמידים לחיפוש ביקורתי וחקרני של הידע. שילוב מושכל של תהליכי רפלקציה בלמידה כחשיבה משקפת על פעולה, לפני ביצועה, בזמן ביצועה או אחריה, יכול לספק ללומדים נתיבים להתמודדות עם רעיונות מורכבים ומציאת משמעות בלמידתם. במאמר קצר זה, לא ניתן להתייחס באופן נרחב לתחום הרפלקציה בהוראה, אולם מומלץ להרחיב את הדעת בקריאת ספרים ומאמרים נוספים בנושא זה. 



שאלות שניתן לשאול בתהליכי רפלקציה כוללות דוגמאות כמו:
  • שתף/י בדבר אחד שלמדת.
  • שתף/י שאלה לחקר עתידי.
  • הגב במילה אחת.
  • מה עבד? מה לא עבד?
  • באיזה חלק מעבודתך הנך גאה?
  • כיצד היית עושה את הדברים בדרך אחרת בפעם הבאה?
  • איך הצלחת להתגבר על הקשיים?
  • איך למדת?
בבסיסו של התהליך הרפלקטיבי נמצא הדיאלוג הפנימי והחיצוני שמאפשר העמקה של תהליך הלמידה, פיתוח מודעות, שיתוף עמיתים ומציאת משמעות בלמידה. הפורטפוליו (אוגדן או תלקיט) הוא כלי בעל ערך רב להעצמת תהליכים דיאלוגיים ורפלקטיביים אלה לטובת הצמיחה האישית של הלומד. בעיקרו, האוגדן מורכב מאוסף של עבודות הלומד שנבחרו על מנת לספר סיפור מסוים או המכיל עדויות למיומנויות, ידע ועמדות שבאו לידי ביטוי בתהליך הלמידה.
הדיאלוג ומציאת המשמעות בלמידה עשויים להתאפשר ולהתעצם תוך שימוש במרחבים דיגיטליים המשמשים כאוגדן דיגיטלי (Digital e-porfolio). מרחבים אלה מאפשרים את החקר העצמי והרפלקטיבי ואת המשך השיח בין הלומדים גם אחרי צלצול הפעמון או סיום השיעור. האוגדן הדיגיטלי, מרחיב את  האפשרויות הרפלקטיביות בתהליכי הלמידה ומאפשר גם פיתוח מיומנויות תקשורת ושיתופיות בלמידה. לא פחות חשוב מכך, האוגדן הדיגיטלי מאפשר תיעוד של תהליך הבנייה, האצירה (מלשון אוצרוּת), השימור, והארכוב (מהמילה ארכיב) של תוצרי הלמידה. בשני המקרים, יכול האוגדן לשמש כמושא הערכה עבור המורה, הלומד ועמיתים.
יישומים דיגיטליים לקיום אוגדן דיגיטלי הינם רבים ומגוונים וקיימים כבר שנים לא מעטות בכל צורות המולטימדיה כגון:


הזמינות של מכשירי קצה ניידים כמו סמארטפונים, טאבלטים למיניהם, מחשבים ניידים ועוד, מקדמת את השימוש הפדגוגי ביישומים הללו. קיום של אוגדן דיגיטלי ברשת הינו חלק מהותי בתהליכי עבודתו של המורה וגם אסטרטגיה עליה אנו ממליצים בתהליכי הלמידה בפיתוח המקצועי. כל זאת לצורך הענקת משמעות ללמידה, התנסות והעמקה, קיום רפלקציה ושיפור תהליכי תקשורת ושיתוף עם מורים עמיתים.

מקורות:
זילברשטיין, מ' בן פרץ, מ' וזיו ש' (1998). רפלקציה בהוראה, ציר מרכזי בהתפתחות מורה. מכון מופ"ת, האגף להכשרה ולהשתלמות מורים, משרד החינוך והתרבות. עמ' 43 – 54.
מאי, נ., ריינגולד, ר., גריסרו, ג. ולוי, צ. (2011). מעגל ידע פרופסיונאלי בקרב מורים בחנ"מ על פי משנתו של פאולו פריירה - הבנייתו של כלי קוגניטיבי להגדרת פתרונות חינוכיים. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 26 (2), 35-56.
פריירה, פ. (1981). פדגוגיה של מדוכאים. הוצאת מפרש.
Kabeta, G. G., Gebremeskel, H. H., & Delesa, T. M. (2013). Status of Portfolio Implementation and Teachers’ Belief of Its Contributions to their Professional Development and Students’ Learning. Journal of Education and Practice, 4(10), 104-112.
Tigelaar, D. E., Dolmans, D. H., De Grave, W. S., Wolfhagen, I. H., & Van derVleuten, C. P. (2006). Portfolio as a tool to stimulate teachers' reflections. Medical teacher28(3), 277-282.
לקריאה נוספת ומומלצת:

יום רביעי, 9 באפריל 2014

"עשה זאת בעצמך" - כלים טכנולוגיים ללמידה והתפתחות מקצועית - רשתות חברתיות

חינוך הוא השתקפות של ערכים תרבותיים וחברתיים רחבים יותר וככזה, דמותם של המורים ותפקידיהם של המורים מהווה בבואה לערכים אלה. בעידן של שינויים מהירים ודינמיות רבה, נדרשים המורים המורגלים ללמד כיתות הטרוגניות בשיטות של העברת ידע, לתפקידים חדשים ולפילוסופיות למידה חדשות. לפיכך, אנשי חינוך נדרשים להסתגל לשינוי תדיר בסדרי העדיפות, הצרכים והציפיות.
למרות שההתפתחות המקצועית של עובד ההוראה נשארת באחריות המדינה ושל המחוז, יש מורים המבקשים לקדם את תחומי העניין המקצועיים שלהם ומחפשים הזדמנויות למידה נוספות או אחרות. ברשומות הבאות נציג 4 כלים טכנולוגיים שיכולים לשמש את התפתחות מקצועית בסגנון "עשה זאת בעצמך" (DIY) וניתן דוגמאות כיצד הם יכולים לשמש את ההתפתחות המקצועית האישית.
מגמות עכשוויות במחקרים הנוגעים ללמידה, מצביעים על חזרה לפרדיגמות פדגוגיות הדוגלות באינטראקציה בין לומדים, בסביבות הלמידה ההבנייתיות, ובמיקוד בלומד. טכנולוגיות כרשתות חברתיות מקוונות מאפשרות הזדמנויות ללמידה ופיתוח מקצועי שיתופי שבו יש אינטראקציה בין לומדים לבין עצמם, בין מורי-מורים ללומדים, ובין לומדים לתוכן, ללא גבולות זמן ומקום. 
רשתות חברתיות ממשיכות להוות אפשרות של מרחב לתקשורת סביב למידה והינן בהגדרתן קבוצה של אנשים שמתקיים ביניהם קשר (משפחה, חברים, כיתה, בית ספר, שכונה, מפלגות פוליטיות, איגודים מקצועיים) והן מתקיימות בדרכים רבות, כולל מפגשי פנים אל פנים. הטכנולוגיה הקלה רבות על קיום קשרי גומלין עם אנשי קשר לצורך הקמת קהילות מעשה (communities of practice) של אנשי מקצוע, אך ניתן להפריד בין סוגים שונים של רשתות חברתיות-מקצועיות בהלימה למטרותיהן ולאפשרויות הטכניות.
מטרותיהן של רשת למידה למורים הממוקדת בפיתוח מקצועי יכולות להיות: 
  1. מרחב חברתי לימודי לפיתוח קהילת לומדים ולדיאלוג מתמשך עם מורים באותו מקצוע ומומחים בתחום.
  2. הנחייה, חומרים ומקורות מידע למורים בדרך שתאפשר להם לקדם חשיבה ופתרון בעיות כדרך ללמידה.
אתרי הרשתות המקצועיות מהווים מערכת תמיכה טכנולוגית לקהילות של אנשים המעוניינים בנושא מסוים. באמצעות רשתות כאלה, ההתפתחות המקצועית אינה תלויה רק באפשרות לחשיפה ללמידה פורמלית פנים אל פנים אלא גם ללמידה א-פורמלית בין מורים הכוללת גם היבט חברתי שיש בו שיתוף, גידול, יצירה וחשיבה.
למידה ברשתות חברתיות מקצועיות מאפשרת את המעבר מ Life Long Learning (למידה לאורך החיים) ללמידה בכל מקום ובכל זמן (any time and in any place Learning) הכוללת את האפשרות להמשיך שיחה שהחלה בתהליך הפיתוח המקצועי, או להמשיך דיון בין מנחה למורה ובין מורה למורה. כל זאת, מתוך השימוש במכשירים ניידים המסייעים לתקשורת השוטפת בתוך הקהילות המשמשות לפיתוח מקצועי של אנשי ההוראה.
שלובים היא רשת חברתית-מקצועית של  מכון מופ"ת, בהובלת יורם אורעד, המיועדת לאנשי חינוך. הרשת עברה בימים האחרונים מתיחת פנים ושדרוג. ניתן לפתוח קבוצות למידה ברשת, בלוגים ולשתף קהילה מצומצמת או גדולה יותר בלמידה.

יום רביעי, 19 במרץ 2014

10 רעיונות לפיתוח מקצועי מתמשך

 Teacher's Lounge כתבה שהתפרסמה בדה- גארדיאן (thegurdian) לפני מס' חודשים, מתארת 10 רעיונות שעליהם מספרים מורים מובילים, אודות הפיתוח המקצועי. הכתבה עוּבְּדה על מנת להתאים למציאות הפיתוח המקצועי בישראל. ריכוז הרעיונות יכול לסייע למנהלים ולמורים לנהל את תהליכי הפיתוח המקצועי האישי והארגוני כאחד. המטרה היא להביא לפיתוח מקצועי מתמשך (Continuing Professional Development, CPD) שבאמצעותו אנשים משמרים ידע ומיומנויות הקשורים לחייהם המקצועיים.



ביקור בשיעורים: רוב המורים אומרים שההתנסויות הממשיות ביותר שלהם בפיתוח המקצועי היו קשורות לעשייה בכיתה. ההתנסויות כללו צפיית עמיתים זה בזה בבית הספר או ביקור בבתי ספר אחרים, בליווי סדנאות שבהן דנו בהתנסויות אלה.

 מעקב אחרי הצלחה של תהליכי פיתוח מקצועי: חשוב לאתר את ההשפעות ארוכות הטווח של מודלים שונים של פיתוח מקצועי על מנת להעריך את ערכם. זאת על מנת לקשור באופן ישיר בין הפיתוח המקצועי לבין מעשה החינוך ולבחון את ההשפעה של הפיתוח המקצועי על התלמידים ועל התפתחות המורים.

קהילות מקצועיות ורשתות חברתיות: כמויות המאמרים, הבלוגים, המחקרים והאתרים שאליהם  ניתן להגיע דרך המדיה החברתית, הינן עצומות. הרעיונות, הרפלקציה והחשיבה אודות ההוראה כמו גם התקשורת עם עמיתים בארץ וברחבי העולם, פותחות אפשרויות מגוונות להתפתחות אישית ומקצועית.

קישור בין הפיתוח המקצועי לבין יעדי בית הספר והאמונות האישיות: פיתוח מקצועי אפקטיבי ומעורר השראה חייב להיות חלק בלתי נפרד מהתפתחותו של בית הספר כארגון כך שהמורים יחזו בהשפעות לטווח ארוך של תהליך הפיתוח המקצועי. ההדרכה בפיתוח המקצועי חייבת להקשר ליעדים ולערכים של בית הספר כך שאנשים יראו את ה"למה" שמאחורי ה"מה". בנוסף, יש לקשר לאמונות האישיות לגבי הוראה ולמידה. המפגשים צריכים להיות מבוססת בערכי יסוד כמו גם בפרקטיקה היומיומית. מורים שעוסקים במחקר ובקריאה מקצועית, הינם חלק מדרך מעצימה ופנים-ארגונית לעדכן את הצוות החינוכי.

קבלת משוב ( (Follow-upאודות מפגשים: כדי ללמוד מהצלחות כמו גם מאי- הצלחות יש לבחון את התהליכים באמצעות מפגשי משוב, שאלונים ועוד.

 הקצאת זמן מספיק ובחירת הימים באופן מושכל: המפתח למעורבות הצוות בפיתוח המקצועי היא לספק לצוות זמן להשתתפות בתהליך משמעותי להתפתחות שלהם ולאזן זאת עם סדרי העדיפות של בית הספר. המודלים הבולטים של הפיתוח המקצועי, מעודדים מסלולי למידה מתמשכים עבור המורה היחיד והצוות לאורך כל השנה, בשעות שהייה כמו גם בשעות שאחרי סיום הלימודים.

 יצירתיות בבחירת מרצים: המרצים המוצלחים ביותר עשויים להיות אלה שאותם מוצא צוות בית הספר או ההנהלה בכוחות עצמם, או בעקבות המלצה.

 לתת למורים להניע את תהליך הפיתוח המקצועי: כדאי לנקוט בגישה שיתופית כאשר מתכננים תהליך פיתוח מקצועי. גישה זו יכולה להיות טובה עבור כל הצדדים, ההנהלה, המורים והמרצים. פיתוח מקצועי של המורים עבור מורים עשוי להביא ליישום יעיל יותר בעקבות התהליך.

 לבחון את צרכי הצוות: לבקש מהצוות למלא טופס איתור צרכים לפחות פעם בשנה ולאפשר הזדמנויות שבהן ניתן להציע רעיונות אודות פיתוח מקצועי מתמשך. דבר זה יבטיח שהמפגשים יהיו ממוקדים, רלוונטיים ויעילים. 
                  
"קחו פיקוד" על הפיתוח המקצועי שלכם: מיועד למורים: אל תחכו שבית הספר יספק לכם פיתוח מקצועי מתמשך. קחו יוזמה בעצמכם, השתתפו בכנסים, מפגשי מורים, סמינרים ואירועים -  כאלה המאורגנים על ידי משרד החינוך, ארגוני המורים או ארגונים אחרים. המשיכו לקרוא, לנסות דברים חדשים בכיתת הלימוד, לצפות בסרטונים רלוונטיים וללמוד בעצמכם. המעורבות הגדולה ביותר בפיתוח המקצועי היא כאשר הוא בתחומי העניין שלכם.