בדיוק כפי שיש להיענות לצרכים הדיפרנציאליים של תלמידים בכיתה הטרוגנית, חשוב שתהליכי הפיתוח המקצועי יאורגנו בהתאם לצרכים ולהבדלים האינדיבידואליים שבין המורים. פיתוח מקצועי דיפרנציאלי אינו רעיון חדש, לעיתים קרובות מתקיימת צפייה במורה שמובילה לשיחה לצורך שיפור הוראתו. אולם פיתוח מקצועי דיפרנציאלי יכול להתקיים כחוויה משמעותית שפותחת בפני המורים דרכי חשיבה חדשות לגבי הוראתו. במאמר שכתבה Amanda
Ronaבאתר Edudemic העוסק בשילוב טכנולוגיות
בחינוך, היא מציעה 6 טיפים לתהליכים כאלה המובאים כאן:
- מועדון הספר הטוב: קיום מפגשים בין קבוצות מורים בעלי מטרות ותחומי עניין דומים כדי לקרוא ולדון ביחד במחקרים ובתיאוריות אודות נושאים רלוונטיים. המדריכים / מרצים של הקבוצות יכולים להציע מאמר / ספר לקריאה בקבוצה או להציע רשימה של ספרים או נושאים החשובים לשיפור בית-ספרי ולבקש מהמורים להירשם לתחום שבו הם מתעניינים. בסיום המפגשים הקבוצות יכולות להציג את המסקנות לכלל הצוות.
- מחקר פעולה: שיטה התנסותית מצוינת המתאימה גם למחקר ולפרסומו בעולם החינוך. כמו כל מחקר, מחקר פעולה מתחיל בשאלה, לעיתים קרובות כמו: "מה הוא הדבר שאותו אני הכי רוצה לשפר בדרכי הוראתי היום?". ממקום זה, המורה צולל למחקר ולספרות המקצועית אודות הנושא ומגבש תוכנית לשיפור. הכיתה שלו הופכת למיני-מעבדה והמורה אוסף מידע אודות האפקטיביות של אסטרטגיות שונות.
- חקר שיעור: המורים עובדים ביחד לתכנן שיעור המבוסס על מטרה ספציפית או שאלת מחקר. מורה אחד מעביר את השיעור לכיתתו בעוד עמיתיו צופים בו . קבוצת העמיתים נפגשים לצורך דיון אודות התצפית שבעקבותיו השיעור עובר שינוי כך שמורה אחר יוכל להעבירו בכיתתו. הקבוצה צופה בשיעור השני ומדווחת לכלל הצוות. חקר שיעור מאפשר למורים את הזמן והמרחב לשפר באופן שיתופי גם את ההורה האינדיבידואלית וגם פרקטיקות של כלל בית הספר.
- חניכה: בדרך כלל מתקיים תהליך חניכה רק עבור מורים חדשים. מורים ותיקים מהווים משאב רב-ערך עבור מורים חדשים יותר הנזקקים לסיוע בניהול זמן, או עצה לגבי תקשורת עם הורים מאתגרים. ביישום נרחב יותר, חניכה מתאימה לכל מורה המתחיל ללמוד מיומנות, שיטה או גישה חדשה, הכוללת לעיתים שילוב טכנולוגיות. הסתייעות בחונך, לעיתים מישהו חדש במקצוע ההוראה, אך בעל תפיסה רעננה של גישות המשלבות טכנולוגיות יכולה להיות דרך נפלאה ללמוד. חונכים מספקים סיוע – מידע, משוב והצעות לשדרוג מיומנות מסוימת ורשת ביטחון המונעת תחושת בדידות.
- תצפית: מאפשרת למורים הצצה לעולם של עמיתיהם, גם בבתי הספר שלהם וגם בבתי ספר אחרים. התצפית מאפשרת נקודת מבט של מה יכול להתרחש אם ייגשו להוראה בדרכים שונות. למשל: דרכים חדשניות לארגון זמן השיעור, אינטראקציות עם תלמידים ודרכים חלופיות להוראה – לא בתיאוריה, אלא במעשה.
- תלקיט (פורטפוליו): בעידן שבו חלק לא מבוטל של ההערכה מתבצע באמצעות הערכה חלופית, התלקיט הוא דרך נפלאה לייצג את המסע החינוכי. בתלקיט, המורה יכול לאסוף פריטים כגון צילומי וידאו של שיעוריו, דוגמאות לתקשורת עם הורים ורפלקציות משנת הלימודים.
צריך לזכור כי המורים הינם לומדים מיומנים הנדרשים להמשיך את לימודיהם ולשפר תמידית את מקצוענותם. אמנם בתי ספר מעצבים את תהליכי הפיתוח המקצועי כדי לאפשר לצוות שלהם לצמוח אולם לעיתים התהליכים אינם נותנים מענה לצרכים האינדיבידואליים של המורה. ההצעות שניתנו במאמר, יכולות לאפשר דיפרנציאליות ולגרום למעורבות מתמשכת בתהליך הלמידה.