העמקת הלמידה בפיתוח המקצועי - שימוש באוגדן דיגיטלי לתהליכים רפלקטיביים

לאחרונה, מתעוררת שוב נקודת מבט המגדירה את הלמידה כפרי של חשיבה, כבנייה אקטיבית של מושגים תוך מעורבות פעילה של הלומד בתהליך יצירת מושגיו והמחזקת את התהליך הרפלקטיבי כמאפשר כל זאת. בספרו "פדגוגיה של מדוכאים" (1981), התייחס פאולו פריירה לרעיון שרפלקציה היא מרכיב חיוני ללמידה משמעותית. הוא כתב כי על מנת לעודד את סקרנות התלמידים, יש ליצור מרחב פדגוגי בו יכוונו התלמידים לחיפוש ביקורתי וחקרני של הידע. שילוב מושכל של תהליכי רפלקציה בלמידה כחשיבה משקפת על פעולה, לפני ביצועה, בזמן ביצועה או אחריה, יכול לספק ללומדים נתיבים להתמודדות עם רעיונות מורכבים ומציאת משמעות בלמידתם. במאמר קצר זה, לא ניתן להתייחס באופן נרחב לתחום הרפלקציה בהוראה, אולם מומלץ להרחיב את הדעת בקריאת ספרים ומאמרים נוספים בנושא זה. 

שאלות שניתן לשאול בתהליכי רפלקציה כוללות דוגמאות כמו:

• שתף/י בדבר אחד שלמדת.
• שתף/י שאלה לחקר עתידי.
• הגב במילה אחת.
• מה עבד? מה לא עבד?
• באיזה חלק מעבודתך הנך גאה?
• כיצד היית עושה את הדברים בדרך אחרת בפעם הבאה?
• איך הצלחת להתגבר על הקשיים?
• איך למדת?

בבסיסו של התהליך הרפלקטיבי נמצא הדיאלוג הפנימי והחיצוני שמאפשר העמקה של תהליך הלמידה, פיתוח מודעות, שיתוף עמיתים ומציאת משמעות בלמידה. הפורטפוליו (אוגדן או תלקיט) הוא כלי בעל ערך רב להעצמת תהליכים דיאלוגיים ורפלקטיביים אלה לטובת הצמיחה האישית של הלומד. בעיקרו, האוגדן מורכב מאוסף של עבודות הלומד שנבחרו על מנת לספר סיפור מסוים או המכיל עדויות למיומנויות, ידע ועמדות שבאו לידי ביטוי בתהליך הלמידה.

הדיאלוג ומציאת המשמעות בלמידה עשויים להתאפשר ולהתעצם תוך שימוש במרחבים דיגיטליים המשמשים כאוגדן דיגיטלי (Digital e-porfolio). מרחבים אלה מאפשרים את החקר העצמי והרפלקטיבי ואת המשך השיח בין הלומדים גם אחרי צלצול הפעמון או סיום השיעור. האוגדן הדיגיטלי, מרחיב את  האפשרויות הרפלקטיביות בתהליכי הלמידה ומאפשר גם פיתוח מיומנויות תקשורת ושיתופיות בלמידה. לא פחות חשוב מכך, האוגדן הדיגיטלי מאפשר תיעוד של תהליך הבנייה, האצירה (מלשון אוצרוּת), השימור, והארכוב (מהמילה ארכיב) של תוצרי הלמידה. בשני המקרים, יכול האוגדן לשמש כמושא הערכה עבור המורה, הלומד ועמיתים.

יישומים דיגיטליים לקיום אוגדן דיגיטלי הינם רבים ומגוונים וקיימים כבר שנים לא מעטות בכל צורות המולטימדיה כגון:

• אצירת אלבום / אוסף תמונות דיגיטלי (למשל באמצעות פינטרסט, או פיקאסה) 
• יצירת רשימת השמעה (פלייליסט) של סרטוני וידאו (למשל באמצעות יו-טיוב או גוגל דרייב) 
• כתיבת בלוגים אישיים או שיתופיים, פתוחים או סגורים (למשל בבלוגר או בוורדפרס) 
• הקמת אתרים אישיים (כמו גוגל סייטס) 
• הקלטות שמע (פודקאסטינג). 

הזמינות של מכשירי קצה ניידים כמו סמארטפונים, טאבלטים למיניהם, מחשבים ניידים ועוד, מקדמת את השימוש הפדגוגי ביישומים הללו. קיום של אוגדן דיגיטלי ברשת הינו חלק מהותי בתהליכי עבודתו של המורה וגם אסטרטגיה עליה אנו ממליצים בתהליכי הלמידה בפיתוח המקצועי. כל זאת לצורך הענקת משמעות ללמידה, התנסות והעמקה, קיום רפלקציה ושיפור תהליכי תקשורת ושיתוף עם מורים עמיתים.

מקורות:

זילברשטיין, מ' בן פרץ, מ' וזיו ש' (1998). רפלקציה בהוראה, ציר מרכזי בהתפתחות מורה. מכון מופ"ת, האגף להכשרה ולהשתלמות מורים, משרד החינוך והתרבות. עמ' 43 – 54.

מאי, נ., ריינגולד, ר., גריסרו, ג. ולוי, צ. (2011). מעגל ידע פרופסיונאלי בקרב מורים בחנ"מ על פי משנתו של פאולו פריירה - הבנייתו של כלי קוגניטיבי להגדרת פתרונות חינוכיים. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 26 (2), 35-56.

פריירה, פ. (1981). פדגוגיה של מדוכאים. הוצאת מפרש.

Kabeta, G. G., Gebremeskel, H. H., & Delesa, T. M. (2013). Status of Portfolio Implementation and Teachers’ Belief of Its Contributions to their Professional Development and Students’ Learning. Journal of Education and Practice, 4(10), 104-112.

Tigelaar, D. E., Dolmans, D. H., De Grave, W. S., Wolfhagen, I. H., & Van derVleuten, C. P. (2006). Portfolio as a tool to stimulate teachers' reflections. Medical teacher, 28(3), 277-282.

לקריאה נוספת ומומלצת:

תלקיט מקוון בפורטל מס"ע

"עשה זאת בעצמך" - כלים טכנולוגיים ללמידה והתפתחות מקצועית - רשתות חברתיות

חינוך הוא השתקפות של ערכים תרבותיים וחברתיים רחבים יותר וככזה, דמותם של המורים ותפקידיהם של המורים מהווה בבואה לערכים אלה. בעידן של שינויים מהירים ודינמיות רבה, נדרשים המורים המורגלים ללמד כיתות הטרוגניות בשיטות של העברת ידע, לתפקידים חדשים ולפילוסופיות למידה חדשות. לפיכך, אנשי חינוך נדרשים להסתגל לשינוי תדיר בסדרי העדיפות, הצרכים והציפיות.

למרות שההתפתחות המקצועית של עובד ההוראה נשארת באחריות המדינה ושל המחוז, יש מורים המבקשים לקדם את תחומי העניין המקצועיים שלהם ומחפשים הזדמנויות למידה נוספות או אחרות. ברשומות הבאות נציג 4 כלים טכנולוגיים שיכולים לשמש את התפתחות מקצועית בסגנון "עשה זאת בעצמך" (DIY) וניתן דוגמאות כיצד הם יכולים לשמש את ההתפתחות המקצועית האישית.

מגמות עכשוויות במחקרים הנוגעים ללמידה, מצביעים על חזרה לפרדיגמות פדגוגיות הדוגלות באינטראקציה בין לומדים, בסביבות הלמידה ההבנייתיות, ובמיקוד בלומד. טכנולוגיות כרשתות חברתיות מקוונות מאפשרות הזדמנויות ללמידה ופיתוח מקצועי שיתופי שבו יש אינטראקציה בין לומדים לבין עצמם, בין מורי-מורים ללומדים, ובין לומדים לתוכן, ללא גבולות זמן ומקום. 

רשתות חברתיות ממשיכות להוות אפשרות של מרחב לתקשורת סביב למידה והינן בהגדרתן קבוצה של אנשים שמתקיים ביניהם קשר (משפחה, חברים, כיתה, בית ספר, שכונה, מפלגות פוליטיות, איגודים מקצועיים) והן מתקיימות בדרכים רבות, כולל מפגשי פנים אל פנים. הטכנולוגיה הקלה רבות על קיום קשרי גומלין עם אנשי קשר לצורך הקמת קהילות מעשה (communities of practice) של אנשי מקצוע, אך ניתן להפריד בין סוגים שונים של רשתות חברתיות-מקצועיות בהלימה למטרותיהן ולאפשרויות הטכניות.

מטרותיהן של רשת למידה למורים הממוקדת בפיתוח מקצועי יכולות להיות: 

1. מרחב חברתי לימודי לפיתוח קהילת לומדים ולדיאלוג מתמשך עם מורים באותו מקצוע ומומחים בתחום.
2. הנחייה, חומרים ומקורות מידע למורים בדרך שתאפשר להם לקדם חשיבה ופתרון בעיות כדרך ללמידה.

אתרי הרשתות המקצועיות מהווים מערכת תמיכה טכנולוגית לקהילות של אנשים המעוניינים בנושא מסוים. באמצעות רשתות כאלה, ההתפתחות המקצועית אינה תלויה רק באפשרות לחשיפה ללמידה פורמלית פנים אל פנים אלא גם ללמידה א-פורמלית בין מורים הכוללת גם היבט חברתי שיש בו שיתוף, גידול, יצירה וחשיבה.

למידה ברשתות חברתיות מקצועיות מאפשרת את המעבר מ Life Long Learning (למידה לאורך החיים) ללמידה בכל מקום ובכל זמן (any time and in any place Learning) הכוללת את האפשרות להמשיך שיחה שהחלה בתהליך הפיתוח המקצועי, או להמשיך דיון בין מנחה למורה ובין מורה למורה. כל זאת, מתוך השימוש במכשירים ניידים המסייעים לתקשורת השוטפת בתוך הקהילות המשמשות לפיתוח מקצועי של אנשי ההוראה.

שלובים היא רשת חברתית-מקצועית של  מכון מופ"ת, בהובלת יורם אורעד, המיועדת לאנשי חינוך. הרשת עברה בימים האחרונים מתיחת פנים ושדרוג. ניתן לפתוח קבוצות למידה ברשת, בלוגים ולשתף קהילה מצומצמת או גדולה יותר בלמידה.

10 רעיונות לפיתוח מקצועי מתמשך

כתבה שהתפרסמה בדה- גארדיאן (thegurdian) לפני מס' חודשים, מתארת 10 רעיונות שעליהם מספרים מורים מובילים, אודות הפיתוח המקצועי. הכתבה עוּבְּדה על מנת להתאים למציאות הפיתוח המקצועי בישראל. ריכוז הרעיונות יכול לסייע למנהלים ולמורים לנהל את תהליכי הפיתוח המקצועי האישי והארגוני כאחד. המטרה היא להביא לפיתוח מקצועי מתמשך (Continuing Professional Development, CPD) שבאמצעותו אנשים משמרים ידע ומיומנויות הקשורים לחייהם המקצועיים.

ביקור בשיעורים: רוב המורים אומרים שההתנסויות הממשיות ביותר שלהם בפיתוח המקצועי היו קשורות לעשייה בכיתה. ההתנסויות כללו צפיית עמיתים זה בזה בבית הספר או ביקור בבתי ספר אחרים, בליווי סדנאות שבהן דנו בהתנסויות אלה.

 מעקב אחרי הצלחה של תהליכי פיתוח מקצועי: חשוב לאתר את ההשפעות ארוכות הטווח של מודלים שונים של פיתוח מקצועי על מנת להעריך את ערכם. זאת על מנת לקשור באופן ישיר בין הפיתוח המקצועי לבין מעשה החינוך ולבחון את ההשפעה של הפיתוח המקצועי על התלמידים ועל התפתחות המורים.

קהילות מקצועיות ורשתות חברתיות: כמויות המאמרים, הבלוגים, המחקרים והאתרים שאליהם  ניתן להגיע דרך המדיה החברתית, הינן עצומות. הרעיונות, הרפלקציה והחשיבה אודות ההוראה כמו גם התקשורת עם עמיתים בארץ וברחבי העולם, פותחות אפשרויות מגוונות להתפתחות אישית ומקצועית.

קישור בין הפיתוח המקצועי לבין יעדי בית הספר והאמונות האישיות: פיתוח מקצועי אפקטיבי ומעורר השראה חייב להיות חלק בלתי נפרד מהתפתחותו של בית הספר כארגון כך שהמורים יחזו בהשפעות לטווח ארוך של תהליך הפיתוח המקצועי. ההדרכה בפיתוח המקצועי חייבת להקשר ליעדים ולערכים של בית הספר כך שאנשים יראו את ה"למה" שמאחורי ה"מה". בנוסף, יש לקשר לאמונות האישיות לגבי הוראה ולמידה. המפגשים צריכים להיות מבוססת בערכי יסוד כמו גם בפרקטיקה היומיומית. מורים שעוסקים במחקר ובקריאה מקצועית, הינם חלק מדרך מעצימה ופנים-ארגונית לעדכן את הצוות החינוכי.

קבלת משוב ( (Follow-upאודות מפגשים: כדי ללמוד מהצלחות כמו גם מאי- הצלחות יש לבחון את התהליכים באמצעות מפגשי משוב, שאלונים ועוד.

 הקצאת זמן מספיק ובחירת הימים באופן מושכל: המפתח למעורבות הצוות בפיתוח המקצועי היא לספק לצוות זמן להשתתפות בתהליך משמעותי להתפתחות שלהם ולאזן זאת עם סדרי העדיפות של בית הספר. המודלים הבולטים של הפיתוח המקצועי, מעודדים מסלולי למידה מתמשכים עבור המורה היחיד והצוות לאורך כל השנה, בשעות שהייה כמו גם בשעות שאחרי סיום הלימודים.

 יצירתיות בבחירת מרצים: המרצים המוצלחים ביותר עשויים להיות אלה שאותם מוצא צוות בית הספר או ההנהלה בכוחות עצמם, או בעקבות המלצה.

 לתת למורים להניע את תהליך הפיתוח המקצועי: כדאי לנקוט בגישה שיתופית כאשר מתכננים תהליך פיתוח מקצועי. גישה זו יכולה להיות טובה עבור כל הצדדים, ההנהלה, המורים והמרצים. פיתוח מקצועי של המורים עבור מורים עשוי להביא ליישום יעיל יותר בעקבות התהליך.

 לבחון את צרכי הצוות: לבקש מהצוות למלא טופס איתור צרכים לפחות פעם בשנה ולאפשר הזדמנויות שבהן ניתן להציע רעיונות אודות פיתוח מקצועי מתמשך. דבר זה יבטיח שהמפגשים יהיו ממוקדים, רלוונטיים ויעילים. 
                  

"קחו פיקוד" על הפיתוח המקצועי שלכם: מיועד למורים: אל תחכו שבית הספר יספק לכם פיתוח מקצועי מתמשך. קחו יוזמה בעצמכם, השתתפו בכנסים, מפגשי מורים, סמינרים ואירועים -  כאלה המאורגנים על ידי משרד החינוך, ארגוני המורים או ארגונים אחרים. המשיכו לקרוא, לנסות דברים חדשים בכיתת הלימוד, לצפות בסרטונים רלוונטיים וללמוד בעצמכם. המעורבות הגדולה ביותר בפיתוח המקצועי היא כאשר הוא בתחומי העניין שלכם.